פסק-דין בתיק בג"ץ 4904/04

השופט א' רובינשטיין:

1.        לפנינו שבע עתירות, מאת עשרות אחדות של עותרים, שיסודן אחד - השגות נבחנים בבחינות בכתב של לשכת עורכי הדין במועד אפריל 2004 שלא עברו את הבחינה, והסבורים כי יש לפסול שאלות מסוימות מתוך כלל מאת השאלות בבחינה.

2.        הטענות שבעתירות בכללן סובבות על שני צירים: הציר האחד - טענה כי אין שאלות מסוימות תואמות את דרישת הדין באשר לנושאי הבחינה, כפי שהוגדרו בתקנה 18 לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל) התשכ"ג-1963, במתכונתה דהאידנא (תוקנה לאחרונה בתשס"ג). הציר האחר עניינו טענה כי בחלק מן השאלות לא היו התשובות שאותן ראו המשיבות כנכונות התשובות הנכונות היחידות, או שלא היו נכונות כלל.

3.        למען הסדר הטוב יימנו להלן העתירות:

א.       בבג"ץ 4904/04 טען העותר לפסילתן של שתי שאלות בטענה שאינן כלולות בחומר שנקבע לבחינות אלה, ולאישור שבע חלופות לתשובות שהוגדרו כנכונות על-ידי המשיבות.

ב.       בבג"ץ 5054/04 טענו העותרים (שניים במספר) באשר לשלוש שאלות שלשיטתם היה מקום לפסלן, או להכיר בחלופה נוספת לגביהן.

ג.       בבג"ץ 5103/04 טען העותר לפסילת שאלה שאינה נופלת לדעתו בגדרי חומר הבחינה, ולאישור חלופה לשאלה אחרת.

ד.       בבג"ץ 5179/04 טען העותר לפסילת שאלה, ולאישור חלופות לשתי שאלות.

ה.       בבג"ץ 5253/04 טענו העותרים (שמונה עשר במספר) לפסילת שתי

שאלות בגדרי הסמכות, ולאישור חלופה נוספת בשמונה שאלות.

ו.       בבג"ץ 5210/04 טענו העותרים (חמישה במספר) נגד חמש שאלות.

ז.       בבג"ץ 5260/04 טען העותר לפסילת שאלה אחת.

           יצויין, כי יש חפיפה בין המבוקש בחלק ניכר מן העתירות.

4.       העותרים טענו לפנינו - ברובם בפי עצמם ובחלקם בפי באי כוחם - בכשרון, ולא הניחו אבן שלא הפכוה.

5.        למען הסדר הטוב יוער כי אחת העתירות (5253/04) כללה גם את שר המשפטים כמשיב, אך בהמלצת בית המשפט נמשך חלק זה של העתירה.

6.        (1) עיקר תשובתו של בא כוח המשיבות נסב על המשאלה, כי בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתה המקצועי של ועדת הבחינות, וזאת בהמשך לפסיקה קודמת, בראש וראשונה בג"ץ 7505/98 קורינאלדי נ. לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד נ"ג(1) 153 שעוד נשוב להידרש אליו להלן.

           (2) לשאלת בית המשפט תיאר בא כוח המשיבות את ההליכים שמקיימת ועדת הבחינות. הועדה מורכבת מתשעה חברים, שלושה שופטים, שלושה עורכי דין מן המגזר הפרטי ושלושה נציגי השירות המשפטי הציבורי. הועדה מכינה את השאלות על פי הצעות המגיעות אליה מגורמים מקצועיים רלבנטיים שונים. היא מתכנסת במליאתה הן בטרם אישור 100 השאלות, והן לאחר הבחינה ובטרם נמסרו התוצאות כדי לבדוק את עצמה, שמא - על פי מספרים גדולים של תשובות בכיוון כזה או אחר - לא גרמה שאלה פלונית, הגם שאושרה בשעתו, לאי הבנה. במקרים מסוימים נמחקות שאלות או נוספות אפשרויות, כדי להקל. כן מתכנסת הועדה לאחר שמוגשות השגות עם פרסום תוצאות הבחינה, וכך עשתה אף במקרים שלפנינו, וקיבלה חלק מן ההשגות בעוד שדחתה אחרות.

7.        אכן, נקל להבין ללבו של מי שעמל בלימודיו ובהתמחותו ונקודה או נקודות בודדות מפרידות בינו לבין השלב הבא, המבחן בעל פה, שלאחריו עשוי הוא להצטרף למקצוע עריכת הדין שאיוותה נפשו. אולם מטבע הדברים משנקבע רף - במקרה דנן 65 נקודות - יש העוברים אותו ויש שאינם מצליחים בכך, למרבה הצער. השאלה שלפנינו היא תחומי התערבותו של בית משפט זה; כשהמדובר בועדה מקצועית מן הסוג האמור, התחומים הללו מצומצמים, מטבע הדברים.

8.        הכלל היסודי כבר סוכם לפני שנים אחדות בבג"ץ 7505/98 קורינאלדי נ. לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד נ"ג (1) 153. בו נקבע (מפי השופט זמיר, ע' 166) כי